מה היא בדיקת הקולפוסקופיה?
מדובר בבדיקת צוואר הרחם, הנרתיק, שפתי הפות ואזור פי הטבעת בעזרת מכשיר אופטי מיוחד.
חשוב לציין שביצוע הבדיקה דורש מיומנות מיוחדת שאותה לומדים בארץ רופאי נשים בקורס הנערך בניהול פרופ' בורנשטיין.
מעניין שהשם "קולפוסקופיה", אינו מדויק – "קולפוס" – הוא הנרתיק ביוונית ודווקא איבר המטרה העיקרי של בדיקת הקולפוסקופיה הוא צוואר הרחם.
הבדיקה נערכת כאשר משטח פאפ חוזר לא תקין, או כשבבדיקה מולקולרית נמצא שהאשה נושאת בצוואר הרחם אחד מנגיפי הפפילומה (HPV) בעלי סיכון גבוה, או אם מופיע דימום נרתיקי לא במועד הווסת – בעיקר אם הדימום מתחיל אחרי קיום יחסים, או אם לאשה הפרשה נרתיקית לא מוסברת.
עוד פרט לא ידוע לרבים הוא שהקולפוסקופ אינו מיקרוסקופ אלא מקרוסקופ. הוא מגדיל בין פי 10 ל 40.
לצורך הבדיקה "צובעים" את צוואר הרחם והרקמות האחרות הנבדקות על ידי חומר מיוחד דמוי חומץ. חומר זה מביא לשינוי צבע של רקמה פגועה והבלטה של כלי דם לא תקינים.
במהלך הבדיקה לוקח הרופא הבודק ביופסיה מהאזור הנראה פגוע ביותר. זו הסיבה שעל המבצע להיות מומחה ומיומן.
איך מטפלים במצבים טרום סרטניים
המצבים הטרום סרטניים בצוואר הרחם מכונים Cervical Intraepithelial Neoplasiaאו בקיצור CIN הם מוגדרים בדרגה 1,2 או 3. לאחרונה הוחלף המינוח והם מכונים Squamous Intraepithelial Lesion בדרגה קלה (LSIL) או בדרגה חמורה (HSIL) חשוב לזכור שגם בדרגה החמורה, לא מדובר בסרטן, התאים הלא תקינים תופסים את החלק החיצוני של העור (האפיתל), אך לא חודרים לרקמות, לא שולחים גרורות וניתנים להסרה מלאה!
נשים המגיעות לטיפול במצב טרום סרטן בצוואר הרחם מודאגות פן תיפגע הפוריות שלהן. ואכן, מדובר בנשים צעירות שרובן לא סיים או שאפילו לא התחיל את הילודה.
אנו מודעים לכך, ומביאים בחשבון את חשיבות שימור הפריון. בנוסף, עם השנים מסתבר שניתן לנקוט בשיטות לא פולשניות ולהקטין את הפגיעה בצוואר הרחם.
הטיפול בCIN1 – במספר גדול של נשים עם CIN1 הממצא חולף בעצמו, בעיקר בנשים צעירות מגיל 24. מקובל להמתין שנתיים תוך מעקב עם קולפוסקופ, ללא צורך בטיפול.
ניתן להסתמך גם על בדיקת נגיף הפפילומה. במידה שזן הנגיף הוא בעל סיכון גבוה, יש מקום לטפל. בנוסף, אם לאחר מעקב של שנתיים הממצא לא חלף, מומלץ טיפול.
הטיפול המועדף מתבצע תחת בקרה קולפוסקופית וכולל אידוי של הרקמה הנגועה על ידי הקפאה, צריבה, לייזר. במקרים אחרים ניתן לבצע כריתת לולאה.
CIN2-3 – במקרים אלו רצוי לטפל אלא אם כן מדובר בנערה צעירה מאד ונגע קטן מאד. במרבית המקרים מומלץ לבצע כריתת לולאה.
אין צורך לבצע כריתת רחם אלא אם האישה סיימה את תכנון משפחתה ויש חזרה של המצב הטרום סרטני אחרי כריתת לולאה. כמו כן כשהאשה סובלת גם מצניחת הרחם, שרירנים ודימום בלתי סדיר על רקע של שרירנים או שרירנים גדולים ללא דמם
מתוך התכנית "באנו להנות" של ערוץ 10. בפינה – כאבים בקיום יחסים ועל החיסון לסרטן צוואר הרחם.
פרופסור בורנשטיין במגזין בריאות האישה עם הילה קורח, מרצה על חיסון נגד סרטן צוואר הרחם ובראיון על החשיבות לקביעת תיארוך הריון מוקדמת.
איך למנוע אבחון מאוחר של סרטן צוואר הרחם:
קריאה נוספת
- עוד מיתוס מנופץ: האם יש ערך לביצוע קוניזציה מצוואר הרחם כאשר הממצא בביופסיה נמוך בשתי דרגות מהממצא במשטח פאפ?
- החיסונים נגד נגיף ה-HPV
- תסמונות כאב בעריה – תיאורי מקרה ומינוח עדכני
- טיפול כירורגי בווסטיבולודיניה
- דוקטור, איזה חיסון אתה ממליץ לי לקבל?
- חיסון נגד HPV – איך לא חשבנו עליו קודם?
- האם עבר זמנם של משטחי פאפ לסריקה לשם מניעת סרטן צוואר הרחם?
- חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי – תחילת הסוף של סרטן צוואר הרחם?
- האם נגיפי ההרפס גורמים ליתר לחץ דם הריוני?
- שאלות של נשים מפורום "לנצח את הסרטן" בתוספת התשובות של פרופ' יעקב בורנשטיין.
- הגיעה העת לשנות את מינוח ממצאי הבדיקה הקולפוסקופית
- בדיקת Papsmear
- פפילומה וסרטן צוואר הרחם