פרופ' בורנשטיין פרופ' בורנשטיין
מרפאה: בית חולים רפאל, קרית עתידים, תל-אביב
מספר טלפון: 054-4847212
  • אודות
    • מה חדש
    • גלריית וידאו
    • מאמרים
  • וסטיבוליטיס
    • תסמיני כאב של וסטיבוליטיס
    • וגיניסמוס / וגיניזמוס
    • זה לא אני זו בתי
    • וסטיבוליטיס והריון
    • המגזר הדתי
    • אבחון
    • מחקרים
    • מטופלות מספרות
    • שאלות נפוצות
    • כאבים באיבר הנשי (כאבים בפות)
    • מוסטיבוליטיס – שאלון לאבחון מהיר
    • טיפול וריפוי
    • וסטיבוליטיס – טיפול כירורגי
    • טיפול לוסטיבוליטיס
    • וסטיבוליטיס – למה אצלי?
    • כאבים בקיום יחסים לאחר לידה
    • האם זיהום בנרתיק גורם לוסטיבוליטיס
  • מחלות צוואר הרחם
    • בדיקת פפילומה (בדיקת פאפ)
    • כריתת לולאה (קוניזציה) מצוואר הרחם
    • אקטרופיון צוואר הרחם
    • טיפול לדלקת בצוואר הרחם
  • חיסון נגד סרטן צוואר הרחם
  • מחלות העריה
    • ליכן סקלרוזוס
  • דלקות בנרתיק
  • ניתוחים גינקולוגיים
  • מן התקשורת
  • יצירת קשר
  • אודות
    • מה חדש
    • גלריית וידאו
    • מאמרים
  • וסטיבוליטיס
    • תסמיני כאב של וסטיבוליטיס
    • וגיניסמוס / וגיניזמוס
    • זה לא אני זו בתי
    • וסטיבוליטיס והריון
    • המגזר הדתי
    • אבחון
    • מחקרים
    • מטופלות מספרות
    • שאלות נפוצות
    • כאבים באיבר הנשי (כאבים בפות)
    • מוסטיבוליטיס – שאלון לאבחון מהיר
    • טיפול וריפוי
    • וסטיבוליטיס – טיפול כירורגי
    • טיפול לוסטיבוליטיס
    • וסטיבוליטיס – למה אצלי?
    • כאבים בקיום יחסים לאחר לידה
    • האם זיהום בנרתיק גורם לוסטיבוליטיס
  • מחלות צוואר הרחם
    • בדיקת פפילומה (בדיקת פאפ)
    • כריתת לולאה (קוניזציה) מצוואר הרחם
    • אקטרופיון צוואר הרחם
    • טיפול לדלקת בצוואר הרחם
  • חיסון נגד סרטן צוואר הרחם
  • מחלות העריה
    • ליכן סקלרוזוס
  • דלקות בנרתיק
  • ניתוחים גינקולוגיים
  • מן התקשורת
  • יצירת קשר
ראשי » מאמרים » וגיניסמוס / וגיניזמוס

וגיניסמוס / וגיניזמוס

לא פעם מגיעות אלי נשים למרפאה עקב כאבים בניסיון לקיים יחסי מין, אשר קיבלו את האבחנה: "וגיניסמוס" (מאוית לפעמים: אבחון וגיניזמוס).

תקציר: אבחנת הוגיניסמוס ניתנת לעתים קרובות לנשים החוות כאבים עזים בעת קיום יחסי מין, אך לעתים קרובות מדובר באבחנה שגויה או חלקית המתעלמת מהגורם הפיזיולוגי המרכזי. במאמר זה, באדיבות פרופסור יעקב בורנשטיין, נסקור את הקשר ההדוק בין התכווצות שרירים לא רצונית (וגיניסמוס) לבין רגישות עצבית מוכחת במבוא העריה (וסטיבוליטיס/נאורופרוליפרציה), נציג טבלת השוואה קלינית מפורטת שתעשה סדר באבחנה, ונענה על שאלות נפוצות שיעזרו לך להבין את מקור הכאב ואת דרכי הטיפול הנכונות.

עיקרי המאמר:

  • מעבר מאבחנה נפשית לגופנית: במשך שנים תפסו וגיניסמוס כתופעה רגשית בלבד, אך כיום ידוע כי לרוב מדובר בתגובה פיזיולוגית לכאב עצבי מוקדם.
  • תפקידה של נאורופרוליפרציה: ריבוי ורגישות יתר של סיבי עצב בפתח הנרתיק (וסטיבולודיניה) הם הגורם המוביל המרכזי להתכווצות ההגנתית של השרירים.
  • חשיבות אבחון רב-ממדי: טיפול בוגיניסמוס לבדו אינו מספק אם מתעלמים מהבעיה הגופנית הבסיסית הדורשת מענה רפואי ייעודי.
  • שילוב גישות טיפוליות: פתרון אמיתי דורש לרוב טיפול רפואי במוקד הכאב הפיזי, ולאחר מכן מענה רגשי/מיני לשחרור זיכרון הכאב בשרירים.

וגיניסמוס מוגדר כהופעה חוזרת ונשנית של התכווצות בלתי רצונית ומתמשכת של שריר פתח הנרתיק, הפוגע באפשרות של נשים לקיים יחסי מין בחדירה, להשתמש בטמפונים ולעבור בדיקה גינקולוגית נרתיקית.

ההתכווצויות עשויות להופיע גם בכל ניסיון למגע באזור הפות ולכאבים בפות.

וגיניסמוס

על אבחון וגיניזמוס

במשך שנים רבות קיבלו נשים את האבחנה של וגיניסמוס, גם כשהסיבה לכאב בקיום יחסים לא היתה קשורה להתכווצות שריר פתח הנרתיק.

הן טופלו על ידי מטפלים מיניים שבדרך כלל הנחו אותן להשתמש במרחיבים של פתח הנרתיק ובדימיון מודרך כדי להסיר את הפחד מקיום יחסים.

מדובר בסדרת טיפולים ארוכה ולעיתים רבות אינה פותרת את הבעיה אלא מלמדת את האשה לחיות איתה.

אבל האבחון של וגיניסמוס / וגיניזמוס לכל אשה עם כאבים בקיום יחסים מפריע לעיתים בפתרון הבעיה, שכן הסיבה לכאבים בקיום יחסים אינה נפשית.

מדובר בנשים יציבות, ללא רקע נפשי, ושהבעיה שגורמת להן להתכווץ היא ליקוי פיזי הגורם לרגישות רבה מאד בפתח הנרתיק. לרגישות זו יש סיבה גופנית – ריבוי ורגישות יתר של העצבים שבפתח הנרתיק.

מה זה נאורופרוליפרציה?

הממצא העצבי בפתח הנרתיק אף זכה לכינוי: "נאורופרוליפרציה" כלומר ריבוי סיבי עצב, והוא אחד הגורמים המשמעותיים בהתפתחות המצב שמכונה: "וסטיבוליטיס" או "וסטיבולודיניה".

הוכיחו זאת מחקרים ונכתבו על כך לא מעט פרקים בספרים.

האם מצב של וגיניסמוס בכלל קיים?

לעיתים אני נשאל אם קיים בכלל מצב של וגיניסמוס, או שבכל המקרים של כאבים בקיום יחסים, האבחנה של וגיניזמוס אינה נכונה.

התשובה היא שוגיניסמוס כן קיים, אך במרבית המקרים הוא משני לוסטיבולודיניה, ויש צורך לטפל בשניהם.

כלומר, לפתור את הבעיה של וסטיבולודיניה ולאחר מכן, אם נותר אצל האשה כווץ לא רצוני של שרירי פתח הנרתיק עקב זכרון הכאב שלהן, לטפל בו על ידי מטפלת מינית.

טיפול בוגיניסמוס בלבד לא מספק.

היבט קליני אבחנת וגיניסמוס (המסורתית) וסטיבולודיניה / נאורופרוליפרציה (הגורם הגופני)
מקור הבעיה נתפס בעבר כפסיכוסומטי, רגשי או פחד מנטלי מחדירה. פיזיולוגי מובהק – ריבוי סיבי עצב ורגישות יתר מקומית.
תגובת השרירים התכווצות בלתי רצונית ראשונית של שרירי פתח הנרתיק. התכווצות משנית (הגנתית) הנוצרת כתגובה לכאב העז.
אופי הטיפול הנדרש מרחיבים נרתיקיים, טיפול מיני והסרת פחדים בלבד. טיפול רפואי ממוקד בעצבים ובדלקת, ורק אז שחרור רגשי של השרירים.

כדי להבין טוב יותר את התופעה ומה ניתן לעשות לגביה, ריכזנו עבורכן תשובות לשאלות הנפוצות ביותר בנושא וגיניזמוס:

שאלות ותשובות נפוצות

1. מה זה וגיניזמוס?
וגיניזמוס הוא מצב שבו שרירי פתח הנרתיק מתכווצים באופן בלתי רצוני, מה שמקשה או מונע חדירה וגורם לכאב בזמן ניסיון לקיים יחסי מין או אפילו במהלך בדיקה גינקולוגית.

2. האם וגיניזמוס הוא מצב נפוץ?
כן. מדובר בתופעה שכיחה יותר ממה שנהוג לחשוב, אך רבות מהנשים אינן פונות לאבחון ולכן היא פחות מדוברת.

3. מה גורם לוגיניזמוס?
הגורמים יכולים להיות פיזיים, רגשיים או שילוב של השניים – כגון פחד מכאב, חוויות טראומטיות, מתח נפשי, זיהומים, או כאבים קודמים בזמן יחסי מין.

4. האם ניתן לטפל בוגיניזמוס?
כן. הטיפול משתנה בהתאם לגורם ויכול לכלול פיזיותרפיה של רצפת האגן, טיפול מיני או פסיכולוגי, תרגול הדרגתי של חדירה ולעיתים שילוב של כמה שיטות יחד.

5. האם וגיניזמוס מונע קיום יחסי מין לחלוטין?
במקרים מסוימים כן, אך ברוב המקרים ניתן לשפר את המצב באופן משמעותי ואף להגיע ליחסים ללא כאב לאחר טיפול מתאים.

6. מה הקשר המדויק בין וגיניזמוס לבין וסטיבולודיניה (וסטיבוליטיס)?
מחקרים רבים מראים שמרבית הנשים שאובחנו בעבר כסובלות מוגיניזמוס טהור סובלות בעצם מוסטיבולודיניה (רגישות עצבית יתר). ההתכווצות של השריר היא למעשה מנגנון הגנה פיזיולוגי של הגוף כנגד הכאב החד שמייצרים העצבים בפתח הנרתיק.

7. מדוע טיפול בוגיניסמוס באמצעות מרחיבים בלבד עלול להיכשל?
משום שאם המקור לכאב הוא גופני-עצבי (נאורופרוליפרציה), הכנסת מרחיבים בכוח רק מגבירה את הטראומה והכאב המקומי מבלי לטפל בשורש הבעיה הרירית והעצבית.

8. האם ייתכן שרופאים יבלבלו בין שתי האבחנות?
כן, עקב חוסר מודעות מספקת בעבר, רופאים רבים נטו לשייך כל קושי בחדירה לוגיניסמוס בלבד, תוך התעלמות מהצורך בבדיקת מטוש ממוקדת לאיתור רגישות עצבית במבוא העריה.

9. כיצד מטפלים בהתכווצות שרירים שנשארה גם לאחר פתרון הכאב הפיזי?
בשלבים מתקדמים, לאחר שהרופא המומחה מטפל ברגישות העצבית המקומית, משלבים פיזיותרפיה משקמת של רצפת האגן וטיפול סקסולוגי/מיני כדי לשחרר את "זיכרון הכאב" בשרירים.

10. האם אישה יכולה לסבול מוגיניזמוס רק בבדיקה גינקולוגית ולא ביחסי מין?
אפשרי בהחלט. המתח והחרדה מפני החדרת ספקולום או מכשיר רפואי בבדיקה יכולים לעורר את אותה התכווצות הגנתית של שרירי הנרתיק.

לסיכום

וגיניזמוס הוא מצב רפואי אמיתי שיכול להשפיע על איכות החיים, אך חשוב לדעת שהוא ברוב המקרים ניתן לטיפול. אבחון נכון, גישה מקצועית וסבלנות בתהליך מאפשרים לנשים רבות לחזור לחיים אינטימיים תקינים ולשפר את תחושת הביטחון והנוחות בגופן.

וגיניזמוס

מה ההבדל בין וגיניזמוס
לווסטיבולדיניה

פרופ' יעקב בורנשטיין
פרופ' יעקב בורנשטיין

“וגיניזמוס היא הפרעה שבאה לידי ביטוי
בהתכווצות לא רצונית וממושכת של פתח
הנרתיק", מסביר פרופ' יעקב בורנשטיין,
מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הר-
פואי הגליל, מומחה במחלות עריה וצוואר
הרחם. "הפרעה זו פוגעת באפשרות לקיים
יחסי מין בחדירה, להחדיר טמפון או לעבור
בדיקה גניקולוגית. המקור לווגיניזמוס הוא
נפשי. במשך שנים, התיאוריה הבלעדית
שעמדה מאחורי ההפרעה הייתה שטראומות
נפשיות, למשל, ילדה שסבלה מהתעללות מינית, אונס, גי-
לוי עריות וכו', הן שגורמות להתכווצות הנרתיק ולכאב בעת
מגע. "החל מאמצע שנות ה-80 גילו שברוב המקרים מקורם
של התסמינים אינו בעיה נפשית אלא בעיה פיזית. משמע,
שנשים שסובלות מהבעיה לא בהכרח חוו טראומה בעברן, אלא
שהן סובלות מרגישות מקומית אורגנית שאותה ניתן לאבחן.
להפרעה בעלת אותם תסמינים שמקורה בבעיה פיזית קוראים
'וסטיבוליטיס' או בשמה העדכני יותר היום, 'וסטיבולדיניה'".

לפי מחקרים, בין שמונה לעשרה
אחוזים מהנשים בגיל הפוריות
סובלות מווסטיבולדיניה. מניסיוני,
על כל שמונה נשים שסובלות
מווסטיבולדיניה, יש אחת
שסובלת מווגיניסמוס

"

  • איך עושים אבחנה מבדלת?


"במקרים של וסטיבולדיניה יש נקודה מאוד ספציפית, שנ-
מצאת בשקע של פתח הנרתיק, ובה ניתן לראות ריבוי של סיבי
עצב, או שניתן לאבחן במגע שמדובר בסיבים בעלי רגישות
גבוהה. יש גם וסטיבולדיניה ראשונית ווסטיבולדיניה משנית.
הראשונה מתייחסת לנשים שעוד בהיותן נערות לא הצליחו
להחדיר טמפון, לעבור בדיקה גניקולוגית ובהמשך, לא הצליחו
לקיים יחסי מין. הקבוצה השנייה והגדולה יותר היא של נשים
שהכאב וההתכווצויות אצלן החלו בהמשך החיים. לפעמים זה
קורה אחרי לידה, ולרוב הסיבות לכך נותרות לא ידועות".

  • מהי השכיחות של וגיניזמוס לעומת וסטיבולדיניה?


"לפי מחקרים, בין שמונה לעשרה אחוזים מהנשים בגיל
הפוריות סובלות מווסטיבולדיניה. וגיניזמוס היא תופעה נדירה
הרבה יותר. מניסיוני הייתי אומר שעל כל שמונה נשים שסוב-
לות מווסטיבולדיניה יש אחת שסובלת מווגיניזמוס".

  • איך מטפלים?


"כשמדובר בוסטיבולדיניה, מאחר שזו בעיה עצבית, הפתרון
הוא לרוב באמצעות כדורים או משחות נוירופתיות שמפחיתות
את הרגישות של העצב. אם מתרשמים שמדובר בנשים שסובלות
מבעיה שרירית באזור האגן, מפנים לפיזיותרפיה לרצפת האגן.
לפעמים משלבים את שני הטיפולים יחד. אם כל זה לא עוזר,
אפשר לעבור ניתוח פלסטי מינורי שבמסגרתו מקלפים את
האזור עם קצוות העצבים הרגישים, ומושכים עור בריא וחדש
מתוך הנרתיק. לניתוח הזה יש 85 אחוזי הצלחה.
"גם בטיפול בווגיניזמוס, שכאמור, מופיע על רקע נפשי
בלבד וגם בווסטיבולדיניה, שמתלווה אליה השלכה נפשית,
מומלץ לעבור במקביל טיפולים סקסולוגיים ובהביוריסטיים".

« הקודם
הבא »
  • מחלות צוואר הרחם
  • בדיקת פפילומה (בדיקת פאפ)
  • כריתת לולאה (קוניזציה) מצוואר הרחם
  • אודות
  • מה חדש
  • גלריית וידאו
  • וסטיבוליטיס / וסטיבולודיניה
  • תסמיני כאב של וסטיבוליטיס
  • זה לא אני זו בתי
  • המגזר הדתי
  • אבחון
  • מחקרים
  • מטופלות מספרות
  • שאלות נפוצות
  • השאלון – האם את סובלת מוסטיבוליטיס?
  • טיפול רפואי בוסטיבוליטיס
  • ניתוח וסטיבוליטיס – טיפול כירורגי
  • טיפול לוסטיבוליטיס
לקביעת ייעוץ עם פרופ' בורנשטיין
איך להגיע
פרטי התקשרות

טלפון:
054-4847212

מייל:
gynogroup@gmail.com

בית חולים רפאל –
פארק עתידים, בניין מספר 3, תל אביב. קומה 1 במרכז לבריאות האשה.
חניה בתשלום בבניין 6.

Web Design By Siteos | דניאל זריהן קידום אורגני | קידום אורגני לרופאים
© כל הזכויות שמורות
גלילה לראש העמוד