שאלה לפרופ' בורנשטיין: מצאו אצלי וירוס פפילומה בצוואר הרחם. אני בפניקה – מה לעשות?
אני מורה בת 32 ונמצאת בזוגיות כארבע שנים.
לאחרונה עברתי בדיקת צוואר הרחם אצל רופא נשים בקופת חולים. כשהגיעה התשובה הסתבר שכעת בודקים גם איזה נגיפי פפילומה נמצאים בצוואר הרחם. אצלי מצאו נגיף מזן 31.
רופא הנשים אמר לי שאין צורך בבדיקת צוואר הרחם על ידי מומחה כי לא מצאו תאים סרטניים.
אז מה כן מצאו? אני די חוששת, כי קראתי על בחורות שהרגיעו אותן אבל בסוף מצאו סרטן מתקדם. מטריד אותי גם מה זה אומר לגבי הנאמנות של בן הזוג שלי, שממנו כנראה נדבקתי בנגיף. וגם – יש צורך לשלוח אותו לבדיקה או טיפול?
בשלב זה מרוב פחד החלטנו להימנע מקיום יחסים כדי שלא אדבק בעוד נגיפים מסוכנים. אני מאד לחוצה וממתינה לתשובתכם.
פרופ' יעקב בורנשטיין, מומחה למיילדות וגינקולוגיה, קולפוסקופיה וניתוחים גינקולוגיים משיב:
על פי הבדיקות שעברת, אין כל סימן או רמז שיש לך גידול סרטני.
אנסה לעשות לך סדר בנתונים:
כידוע, הוכח שסרטן צוואר הרחם ומצבים טרום סרטניים בצוואר הרחם נגרמים על ידי נגיפי הפפילומה המכונים "בעלי סיכון גבוה" וזן 31 שהתגלה אצלך, הוא אחד מהם.
לאחרונה פותחה בדיקה מולקולרית המאתרת את נגיפי הפפילומה, בצוואר הרחם, ללא קשר אם יש או אין שם מצב טרום סרטני. ברוב המקרים, הזיהום בנגיף הפפילומה חולף עם הזמן, ללא צורך בכל טיפול.
למעשה, אין טיפול כנגד נגיף הפפילומה. החיסון הקיים היום הוא חיסון מניעתי, ולא טיפולי.
אם כך, מדוע הוכנסה לשימוש לאחרונה בדיקת נגיפי הפפילומה כבדיקת צוואר הרחם, למרות שאין לנגיפים טיפול, ונוכחותם אינה מעידה בהכרח על קיום סרטן או טרום סרטן? למה לא להסתפק בבדיקה הותיקה של פאפ סמיר?
הבעיה שהדיוק של משטח פאפ הוא רק כ 60%. כלומר המשטח עלול לפספס 40% מהנשים עם מצבים טרום סרטניים. לעומת זאת, בדיקת נגיפי הפפילומה מחמיצה הרבה פחות מקרים, אם כי, כאמור, מרבית הנשים שאצלן נמצאו נגיפים, מבריאות באופן ספונטני ולא תפתחנה בכלל סרטן של צוואר הרחם.
את לא היחידה שתוצאות הבדיקה גרמו לה אי שקט. קשה לשאת את המחשבה שאת נושאת את הנגיף, ו"אין מה לעשות".
כדי לצמצם את החשש הזה, אפשר לעשות שני דברים: ראשית, לנשים שאצלן נמצא נגיף פפילומה מסוג בעל סיכון גבוה לפתח מצב טרום סרטני, לבצע מיד, על אותה דגימה שנלקחה, בדיקת פאפ שתזהה אם יש תאים סרטן או טרום סרטן. למעשה, בדיקה זו כבר נעשתה אצלך, ולכן רופא הנשים מסר לך שלא נמצאו בדגימה תאים סרטניים.
בנוסף – יש מקום שתעברי בדיקת "קולפוסקופיה" אצל מומחה לצוואר הרחם. ה"פאפ" כאמור אינו מדויק, אך בדיקת הקולפוסקופיה מאפשרת לבודק לבחון בהגדלה גדולה את האזור בצוואר הרחם שבו עלול להתפתח הסרטן, ואחרי צביעה מתאימה, לגלות גם שינויים מקדימים. לעיתים יש לבצע ביופסיה מצוואר הרחם כדי לוודא שיש שם מצב טרום סרטני. כשביופסיה זו נעשית בהרדמה מקומית, היא אינה כואבת.
אשר לבן הזוג שלך, כנראה שהוא כבר נושא את אותו הנגיף שהתגלה אצלך. אלא שאין צורך להאשים אותו בחוסר נאמנות. נגיפי הפפילומה יכולים לשהות שנים בגוף באופן רדום, ואין לדעת מתי בן זוגך נדבק. אולי את היא זו שמביאה את הנגיף מזוגיות קודמת?
אין כיום בדיקה אמינה לנוכחות הנגיף אצל בן זוג, מאחר שהנגיף לא ניתן לאיתור מפני השטח של עור, אלא רק מריריות, כך שאפשר לאתר בקלות את נגיפי הפפילומה בצוואר הרחם והנרתיק, אך קשה יותר למצוא אותם בפין או שק האשכים.
מקובל לא להפנות את בן הזוג לבדיקה אלא אם כן יש אצלו יבלות או גבשושיות שלא היו קודם.
כמו כן, במקום להימנע מקיום יחסים, אני מציע שתשתמשו כשלשה חדשים בקונדום. זה יאפשר להקטין את ההדבקה מאחד לשני (ה"פינג-פונג") ובינתיים מערכת החיסון שלכם תתגבר על הנגיף.
בינתיים, אני מציע ששניכם תתחסנו על ידי החיסון המורחב כנגד תשעה זני הפפילומה (כולל נגיף מסוג 31). אמנם החיסון אינו "מרפא", אך הוא מונע הדבקה בנגיפי הפפילומה שבחיסון, אחרי שתצליחי להתמודד ולהפטר מהנגיף בעצמך.
אזכיר שחיסון רשום כיום מגיל 9 שנים עד 45, ניתן באמצעות הביטוחים המשלימים של הקופות, ובכיתות ח'- במסגרת שגרת החיסונים בבתי ספר.
וכמובן – תישארי במעקב! מומחה צוואר הרחם ימליץ על בדיקה אחת למספר חדשים, למשך שנים, כדי לוודא שהנגיף לא נותר ברקמה.