במשך שנים רבות לא זכה הטיפול במחלות העריה לעניין רב ונשים עם כאבים או גרד בפתח הנרתיק לא קיבלו טיפול מתאים לתלונותיהן.
זאת מאחר שכשאישה סבלה מגרד, כאב בפות או נגע באזור, טיפלו בה – כל אחד בדרכו – רופאי עור, רופאי משפחה ורופאי נשים. עקב כך גם ניתנו שמות מורכבים ומסורבלים למחלות בעריה.
בשנים האחרונות התפתחה התמחות ייחודית למחלות העריה והלדן וחברה בינלאומית לחקר מחלות העריה והלדן (ISSVD).
אלו שינו את פני הדברים שכן הותקנו למחלות העריה והלדן שמות מוסכמים חדשים, והונהגו טיפולים מתאימים, המקובלים על רופאי נשים, רופאים למחלות עור ופתולוגים.
פרופ' בורנשטיין התמחה במשך שנתיים במחלות העריה והלדן במרכז הרפואי ביוסטון, טקסס, בארצות הברית ויש לו מאז ניסיון של מעל 25 שנים באבחון וטיפול במחלות אלו.
במשך השנים צבר גם פרסום בינלאומי ונבחר לכהן בשנים 2011-2013 כנשיא החברה הבינלאומית לחקר מחלות העריה והלדן, ובהמשך כיושב ראש הועדה למינוח מחלות העריה והלדן.
הוא מרצה בקורסים של החברה הבינלאומית והביא לישראל בשנת 2013 את הקורס הבינלאומי למחלות העריה והלדן של החברה.
בקורס הדו-שנתי שהוא מנהל, לומדים רופאי הנשים בארץ את האבחון והטיפול במחלות העריה והלדן.
פרופ' בורנשטיין גם כתב פרקים בספרי הלימוד בארץ ובעולם שאפשרו לקדם את לימוד המקצוע על ידי רופאי הנשים ורופאי העור.
התלונות הנגרמות על ידי מחלות העריה הן מגוונות, וכוללות כאמור – גרד, כאב או הופעת נגע, אך גם צריבה, כאב בקיום יחסים, דימום או אודם והפרשות.
האבחון והטיפול במחלות העריה והלדן מבוצעים במרפאתו של פרופסור בורנשטיין וכוללים בדיקה במכשיר אופטי מיוחד – קולפוסקופ, נטילת דגימות לבדיקה מיקרוסקופית ובדיקות מולקולריות ובעת הצורך – ביופסיה בהרדמה מקומית.
כל אלו מבוצעים על סמך ניסיונו הרב של פרופסור בורנשטיין בתחום והתעדכנות מתמשכת בגישות החדישות.
כיצד מאבחנים ומטפלים במחלות העריה?
כאשר מגיעה לבדיקה אשה עם נגע בעריה, פרופ' בורנשטיין בודק אותה במכשיר אופטי הנקרא קולפוסקופ (לבדיקה קוראים וולווסקופיה) ומסווג את הנגע בשלב ראשון לאחת הקבוצות הבאות, על פי מראהו:
• נגע לבן
• נגע אדום
• נגע כהה
• כיב
• גידול סולידי או ציסטה
לכל אחד מסוגי הנגעים יש תכנית ברור אחרת. כמו כן, משתנה הגישה על פי התלונה העיקרית של האשה – גרד, צריבה או כאב.
מה הגישה במרפאת פרופ' בורנשטיין לאשה הסובלת מגרד כרוני בעריה:
עוד לפני הבדיקה, יברר פרופסור בורנשטיין אם קיימות מחלות כלליות המביאות לגרד בעריה:
• סוכרת
• צירוזיס (שחמת – פיברוזיס של הכבד) על בסיס חיסוני – נקרא גם primary biliary cirrhosis
• אבנים בכיס מרה
• פוליציטמיה (ריבוי כדוריות דם אדומות)
• מחלת הודג'קין (לימפומה)
• פסוריאזיס
• תגובה לתרופות
בעת הבדיקה עצמה, יבדוק פרופסור בורנשטיין גם את הנרתיק וצוואר הרחם, שכן הסיבה העיקרית לגרד היא דלקת פיטריתית או חיידקית של העריה והלדן (וולווגיניטיס), ואלו ניתנים לאבחון דווקא בבדיקת הנרתיק.
מתח נפשי עלול, לעיתים רחוקות, להתבטא בגרד בעריה, או להחמיר מצבים של מחלת עור המתבטאים בגרד בעריה.
והטיפול? תחילה תקבלי הסבר על החשיבות של שמירה על היגיינה, ניקיון ויובש באזור.
מומלץ שתשתמשי בתחתוני כותנה היות שהם מאפשרים לזיעה להתאדות, בעוד שתחתונים סינתטיים אוצרים את הלחות ומחמירים את הגירוי.
אין להשתמש בסבון יותר מפעם ביום, אלא לשטוף את העריה במיים ולייבש היטב. המשך הטיפול יקבע על פי סוג הנגע שיאובחן:
ליכן סקלרוזוס:
זהו נגע לבן, מחלת העור של העריה השכיחה ביותר. "ליכן" הינו אזוב הגדל על גזעי עצים. מראהו נתן את ההשראה למונח "ליכניפיקציה", שמשמעותו הינה עיבוי של העור והדגשת קוי העור וחריציו. אך דווקא ב"ליכן סקלרוזוס" נמצא אפיתל שטוח, עקב השטחת העור.
המאפיינים של ליכן סקלרוזוס: מחלה זו מופיעה בדרך כלל בנשים מעל גיל 50 שנה, אך לעיתים סובלות ממנה נשים צעירות יותר וילדות.
בחלק מהילדות המחלה עוברת נסיגה ספונטאנית בגיל ההתבגרות. ברב המקרים החולות מגיעות עקב גרד, המביא להן לשריטות, ומיעוטן עקב כאב בעריה או כאבים בקיום יחסים. יש גם נשים שאצלן הנגע הלבן בעריה מאובחן באופן מקרי, ללא תלונות. בשלבים ראשונים, הנגעים מופיעים כמשטחים לבנים, המתאחדים בהמשך ומקבלים צורה של נייר פרגמנט מקומט המתפשט לכוון פי הטבעת.
דימומים תת-עוריים קטנים מתפתחים עקב גרד.
בשלבים מתקדמים יותר, מופיעה בצקת של הדגדגן אשר תלך ותסתיר אותו. השפתיים הקטנות נעלמות בחלק גדול של המקרים. פתח הנרתיק הולך וקטן.
מה הגורמים לליכן סקלרוזוס?
בין האפשרויות שהועלו: חוסר ויטמין A, חוסר חלקי בשפעול הורמוני העור, ובעיקר, סיבה אוטואימונית, כלומר שהגוף מייצא נוגדנים כנגד העור ואיברים נוספים.
הקשר להתפתחות סרטן העריה: אצל כ – 5% מהנשים עם ליכן סקלרוזוס מתפתח סרטן העור. כנראה שהגידול מופיע רק בנשים שסבלו מגרד עז שלא טופל.
טיפול: כיום מקובל להתחיל את הטיפול בליכן סקלרוזוס על-ידי מריחת משחת דרמובט. שמביא להקלה מיידית של הגרד, ותוך שבועיים-שלשה אף לריפוי מלא בחלק מהחולות.
כדי להגביר את הספיגה דרך שכבת הקרטין העבה מעדיף פרופ' בורנשטיין להשתמש לצורך מריחה על-פני העריה במשחות (ointments) על בסיס שומני.
תכשירים המיועדים לשימוש על פני ריריות, כמו לתוך הלדן, רצוי להחדיר בצורת קרם.
תופעת לואי לא רצויה של שימוש ממושך בדרמובט היא דווקא החמרת האטרופיה של הרקמות המטופלות.
על-כן, אחרי כשבועיים-שלשה של טיפול יש לרדת במינון תרופה זו או לעבור לטיפול באמצעות סטרואיד פחות חזק. כשדרמובט לא מספיק, יתאים לך פרופסור בורנשטיין טיפולים חדשניים אחרים.
ליכן סימפלקס כרוניקוס:
בקצה השני של הספקטרום של נגעים לבנים בעור העריה נמצא ליכן סימפלקס כרוניקוס. נגע זה מופיע בעיקר בשפות הגדולות ובדגדגן והוא מורכב מאפיתל מעובה.
בבדיקת ביופסיה נראה שכבת קרטין מעובה (היפרקרטוזיס) אשר נותנת לנגע את צבעו הלבן, והגדלה של עובי העור.
לא ידוע הגורם למצב. כנראה שהוא מתפתח כתוצאה של גירוי כרוני כמו למשל על ידי פדים מבושמים, סבונים ודיאודורנטים חריפים.
האבחון יצריך לא פעם ביצוע ביופסיה. זו נעשית בהרדמה מקומית. אין צורך בביצוע תפרים או באשפוז.
טיפול: הטיפול מבוסס על הדרכה לשמירת העריה יבשה, ומריחת משחות המכילות סטרואידים ברמות שונות.
היכנסו למידע נוסף על –