פרופ' יעקב בורנשטיין, מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי לגליל, מומחה לקולפוסקופיה ומחלות צוואר הרחם והעריה משיב:
לא פעם, אחרי שאני מאבחן "וסטיבוליטיס" (המכונה גם "וסטיבולודיניה") אצל מטופלת שהגיעה אלי עקב חוסר יכולת לקיים יחסים, אני נשאל על ידה: "למה דווקא אצלי?", מה גרם להתפתחות הוסטיבוליטיס אצלי? מה עשיתי שזה מגיע לי?
מאחורי השאלה הזו נמצאת הסיטואציה שנשים עם וסטיבוליטיס שוקעות לעיתים ביאוש וחוסר אונים, מאחר שהטיפולים הניתנים להן לא מצליחים לפתור את הבעיה, והן נותרות עם חוסר יכולת לקיים יחסים, בשל כאב עז בכל מגע בפתח הנרתיק.
תשובתי היא שהמטופלת לא אשמה בכך שהתפתח אצלה מצב זה של וסטיבוליטיס. אין דבר שהיא היתה יכולה לעשות שגרם להתפתחות וסטיבוליטיס.
לדעתי חשוב לעדכן את המטופלות שבשנים האחרונות המחקרים הביאו להבנת גורמים הקשורים להתפתחות מצב זה של וסטיבוליטיס, למרות שעדיין לא הוגדרה חד משמעית הסיבה למצב. הבולטים בגורמים הקשורים הם:
- רגישות יתר של עצבי התחושה בפתח הנרתיק: בפתח הנרתיק אצל נשים עם וסטיבוליטיס, יש רגישות מוגברת של עצבי התחושה, ולעיתים ריבוי שלהם. זו הסיבה שניתוח "וסטיבולקטומיה" המסיר את סיבי העצב, מביא להצלחה בטיפול באחוזים גבוהים.
- לחץ על עצבי התחושה העוברים מעמוד השדרה לפתח הנרתיק, דרך האגן: המסלול של עצבי התחושה הוא ארוך והם עלולים לסבול מלחץ עליהם על ידי עצם, דיסק, שריר או גיד. הלחץ גורם לעצבים להיות רגישים למגע.
- דלקת כרונית: נשים רבות, בלי קשר לוסטיבוליטיס, סובלות מדלקות בנרתיק שנגרמות על ידי פטריות או חיידקים. אצל חלק מהן מערכת החיסון לא מסוגלת להתמודד עם הדלקת ולפתור אותה, וכך נוצרת דלקת כרונית הפוגעת בעצבי התחושה וגורמת בסופו של דבר לרגישות קבועה ולוסטיבוליטיס. אצל נשים אלו, טיפולים נוגדי דלקת עשויים לעזור.
- תורשה: נמצאו שינויים בגנים, שגורמים לחוסר היכולת של הנשים לרפא מצבי דלקת. הדלקת נמשכת עוד ועוד וגורמת לכאב מקומי ולרגישות יתר של סיבי העצב וכך לוסטיבוליטיס.
בעקבות ההבנות החדשות של הגורמים לוסטיבוליטיס, הגישה כיום לטיפול בוסטיבוליטיס השתנתה. הגישה המודרנית היא שיש לנסות ולאתר בבדיקת האשה את הסיבה לוסטיבוליטיס ולהציע לה טיפול בהתאם. רצוי לבדוק את האשה באמצעות "קולפוסקופ" – זהו מיכשור אופטי מיוחד שמאפשר בחינה בעזרת הגדלה גדולה את אזור פתח הנרתיק וכך לאתר שינויים מזעריים בו. כיום אין לנקוט בדרך של "ניסוי וטעיה", כלומר לנסות את כל הטיפולים הקיימים, אחד אחרי השני.
לדוגמה, אם בעת הבדיקה ניכר ששרירי פתח הנרתיק ורצפת האגן נמצאים במתח משמעותי, עדיף שהאשה תעבור טיפול בשיקום רצפת האגן על ידי פיזיותרפיסטית. כאשר אין מתח מוגבר ברצפת האגן, ונשלל קיום של זיהום או דלקת, יש מקום לטיפולים עקב רגישות עצבית, כמו למשל ניתוח "וסטיבולקטומיה" או טיפולים בתכשירים נאורופטים.
לסיכום, לאחרונה השתנתה הגישה הטיפולית ל"וסטיבוליטיס". כיום מקובל לאתר בבדיקה את הגורמים הקשורים לתופעה ולהתאים את הטיפול לממצאים.