כל אישה המבחינה בסימפטום חריג, כמו דימום, הפרשה מרובה, גרד או צריבה, רצוי שתפנה לבדיקה אצל רופא נשים. ברוב הפעמים הבדיקה תכלול בדיקה וגינאלית, משטח צוואר הרחם או בדיקות דם.
אחת לשלוש שנים מומלץ לבצע בדיקת נגיף הפפילומה מצוואר הרחם באופן שגרתי, על מנת לאפשר גילוי מוקדם של תהליכים טרום סרטניים ושל סרטן צוואר הרחם.
במקרים של בדיקה לא תקינה, נהוג לבצע בדיקת קולפוסקופיה וביופסיה של צוואר הרחם. במקרים בהם ישנו חשד לתאים טרום סרטניים בדרגה גבוהה, יהיה צורך לבצע הליך כריתת לולאה (קוניזציה), לצורך אישור האבחנה וטיפול מקיף ברקמה הטרום סרטנית.
בדיקת הימצאות מחלות בצוואר הרחם – מי זקוקה לכך?
כל אישה שסובלת מתופעות חריגות, כגון דימום מחוץ לתקופת הווסת, הפרשה חריגה, כאבים בזמן קיום יחסי מין או כאב מופשט באזור האגן, חייבת לגשת לבדיקה אצל רופא הנשים. אלו יכולים להיות תסמינים של סרטן צוואר הרחם ומחלות אחרות המאפיינות את האזור. לכן חשוב לא לזלזל ולא לדחות את ביצוע הבדיקה, מאחר ואבחון מוקדם חיוני לצורך הצלחת הטיפול.
באמצעות בדיקת רקמה מצוואר הרחם (ביופסיה) ניתן לגלות שינויים טרום סרטניים, ולהסיר אותם. מעבר לכך, ניתן לאתר באמצעות הבדיקה דלקת או זיהום בצוואר הרחם, התפתחות חריגה של התאים או תאים סרטניים. במקרים מסוג זה, המטופלת תופנה לבדיקת קולפוסקופיה, על מנת להתבונן בתאי צוואר הרחם בהגדלה.
במידת הצורך, תילקח דגימת ביופסיה, לצורך שליחתה לבדיקה פתולוגית. בדיקת הקולוסקופיה אינה מכאיבה, אך היא כרוכה באי נוחות, בעוד שלקיחת הביופסיה עלולה לגרום לתחושת כאב ודימום קל.
פרופ׳ בורנשטיין נוהג להציע למטופלות לעבור את הביופסיה בהרדמה מקומית.
בדיקת הימצאות מחלות בצוואר הרחם – מה חשוב לדעת בנושא?
בדיקת קולפוסקופיה מאפשרת להגדיל בצורה משמעותית את אזור צוואר הרחם, במטרה לזהות בו שינויים שונים, המעידים על התפתחות תהליך סרטני, טרום סרטני או הימצאות של דלקות וזיהומים שונים.
הבדיקה כרוכה בצביעת צוואר הרחם בחומר מיוחד, דמוי חומץ. המטרה היא לשנות את צבעה של הרקמה הפגועה ולהבליט את כלי הדם הלא תקינים.
חשוב שהבדיקה תתבצע על ידי רופא שמתמחה בתחום. גם לקיחת הביופסיה חייבת להתבצע בצורה מקצועית ומיומנת, על מנת למנוע נזק לרקמה.
במידה שמדובר על תהליך טרום סרטני בדרגה נמוכה, המכונה CIN1, הנגעים לרוב חולפים מעצמם, אך מצריכים מעקב.
במידה ומדובר על נגע בדרגה גבוהה – CIN2-3, או לחילופין, במידה והנגעים אינם נעלמים לאחר שנתיים.
הטיפול המומלץ ביותר כולל כריתת לולאה, או לחילופין, אידוי של הרקמה הנגועה על ידי לייזר, צריבה או הקפאה, תחת בקרה קולפוסקופית.
אנו במרפאה של פרופסור יעקב בורנשטיין נשמח לסייע ולייעץ לכן לגבי מחלות צוואר הרחם. פרופסור בורנשטיין נחשב לאוטוריטה בתחום מחלות צוואר הרחם והוא ישמח לספק לכן אבחון מדויק ומקיף וטיפול מותאם אישית. לתיאום תור ולמידע נוסף, צרו קשר.