תקציר: קבלת תוצאה חיובית לנוכחות נגיף הפפילומה (HPV), כדוגמת זן 31, מעוררת לא פעם חשש כבד וחרדה בקרב נשים רבות, אך ברוב המוחלט של המקרים מדובר בזיהום זמני שהגוף יודע להעלים בכוחות עצמו. במאמר זה, באדיבות פרופסור יעקב בורנשטיין, נציב סדר בנתונים הרפואיים, נסביר על ההבדל הקריטי בין נוכחות הנגיף לבין התפתחות תאים טרום-סרטניים, נציג טבלת השוואה שימושית שתעשה סדר בבדיקות, ונענה על שאלות נפוצות שיעזרו לך להבין כיצד לנהוג מבחינה רפואית וזוגית.
עיקרי המאמר:
- נוכחות נגיף אינה סרטן: הימצאות זן HPV בסיכון גבוה (כמו זן 31) מעידה על חשיפה, אך ברוב המקרים הזיהום חולף ספונטני ללא מחלה.
- יתרון הבדיקה המולקולרית: בדיקת HPV רגישה בהרבה ממשטח פאפ מסורתי ומצמצמת את הסיכון לפספוס ממצאים.
- התנהלות זוגית נכונה: הנגיף עשוי לשהות בגוף באופן רדום במשך שנים, כך שאין מקום להאשמות הדדיות בחוסר נאמנות.
- חשיבות המעקב והחיסון: שילוב של קולפוסקופיה תקופתית וחיסון מורחב מספקים הגנה מיטבית ומניעת הידבקות חוזרת.
שאלה לפרופ' בורנשטיין: מצאו אצלי וירוס פפילומה בצוואר הרחם. אני בפניקה – מה לעשות?
אני מורה בת 32 ונמצאת בזוגיות כארבע שנים.
לאחרונה עברתי בדיקת צוואר הרחם אצל רופא נשים בקופת חולים. כשהגיעה התשובה הסתבר שכעת בודקים גם איזה נגיפי פפילומה נמצאים בצוואר הרחם. אצלי מצאו נגיף HPV מזן 31.
רופא הנשים אמר לי שאין צורך בבדיקת צוואר הרחם על ידי מומחה כי לא מצאו תאים סרטניים.
אז מה כן מצאו? אני די חוששת, כי קראתי על בחורות שהרגיעו אותן אבל בסוף מצאו סרטן מתקדם. מטריד אותי גם מה זה אומר לגבי הנאמנות של בן הזוג שלי, שממנו כנראה נדבקתי בנגיף. וגם – יש צורך לשלוח אותו לבדיקה או טיפול?
בשלב זה מרוב פחד החלטנו להימנע מקיום יחסים כדי שלא אדבק בעוד נגיפים מסוכנים. אני מאד לחוצה וממתינה לתשובתכם.
פרופ' יעקב בורנשטיין, מומחה למיילדות וגינקולוגיה, קולפוסקופיה וניתוחים גינקולוגיים משיב:
על פי הבדיקות שעברת, אין כל סימן או רמז שיש לך גידול סרטני.
אנסה לעשות לך סדר בנתונים:
כידוע, הוכח שסרטן צוואר הרחם ומצבים טרום סרטניים בצוואר הרחם נגרמים על ידי נגיפי הפפילומה המכונים "בעלי סיכון גבוה" וזן 31 שהתגלה אצלך, הוא אחד מהם.
לאחרונה פותחה בדיקה מולקולרית המאתרת את נגיפי הפפילומה, בצוואר הרחם, ללא קשר אם יש או אין שם מצב טרום סרטני. ברוב המקרים, הזיהום בנגיף ה – HPV חולף עם הזמן, ללא צורך בכל טיפול.
למעשה, אין טיפול כנגד נגיף הפפילומה. החיסון הקיים היום הוא חיסון מניעתי, ולא טיפולי.
אם כך, מדוע הוכנסה לשימוש לאחרונה בדיקת נגיפי הפפילומה כבדיקת צוואר הרחם, למרות שאין לנגיפים טיפול, ונוכחותם אינה מעידה בהכרח על קיום סרטן או טרום סרטן? למה לא להסתפק בבדיקה הותיקה של פאפ סמיר?
הבעיה שהדיוק של משטח פאפ הוא רק כ 60%. כלומר המשטח עלול לפספס 40% מהנשים עם מצבים טרום סרטניים. לעומת זאת, בדיקת נגיפי הפפילומה מחמיצה הרבה פחות מקרים, אם כי, כאמור, מרבית הנשים שאצלן נמצאו נגיפים, מבריאות באופן ספונטני ולא תפתחנה בכלל סרטן של צוואר הרחם.
את לא היחידה שתוצאות הבדיקה גרמו לה אי שקט. קשה לשאת את המחשבה שאת נושאת את הנגיף, ו"אין מה לעשות".
כדי לצמצם את החשש הזה, אפשר לעשות שני דברים: ראשית, לנשים שאצלן נמצא נגיף פפילומה מסוג בעל סיכון גבוה לפתח מצב טרום סרטני, לבצע מיד, על אותה דגימה שנלקחה, בדיקת פאפ שתזהה אם יש תאים סרטן או טרום סרטן. למעשה, בדיקה זו כבר נעשתה אצלך, ולכן רופא הנשים מסר לך שלא נמצאו בדגימה תאים סרטניים.
בנוסף – יש מקום שתעברי בדיקת "קולפוסקופיה" אצל מומחה לצוואר הרחם. ה"פאפ" כאמור אינו מדויק, אך בדיקת הקולפוסקופיה מאפשרת לבודק לבחון בהגדלה גדולה את האזור בצוואר הרחם שבו עלול להתפתח הסרטן, ואחרי צביעה מתאימה, לגלות גם שינויים מקדימים. לעיתים יש לבצע ביופסיה מצוואר הרחם כדי לוודא שיש שם מצב טרום סרטני. כשביופסיה זו נעשית בהרדמה מקומית, היא אינה כואבת.
| מאפיין השוואה | בדיקת פאפ מסורתית (PAP) | בדיקת נגיפי הפפילומה (HPV Test) |
|---|---|---|
| מה הבדיקה מחפשת? | שינויים או עיוותים בתאי צוואר הרחם עצמם. | נוכחות חומצת גרעין (DNA/RNA) של הנגיף עצמו. |
| רמת דיוק ורגישות | כ-60% דיוק, עם סיכוי מסוים לפספוס שינויים תאיים. | גבוהה מאוד, מזהה את הגורם עוד בטרם הופיעו שינויים ברקמה. |
| משמעות תוצאה חיובית | מעידה ישירות על קיום תאים לא תקינים או טרום-סרטניים. | מעידה על חשיפה לנגיף, אך לא בהכרח על הימצאות מחלה פעילה. |
אשר לבן הזוג שלך, כנראה שהוא כבר נושא את אותו הנגיף שהתגלה אצלך. אלא שאין צורך להאשים אותו בחוסר נאמנות. נגיפי הפפילומה יכולות לשהות שנים בגוף באופן רדום, ואין לדעת מתי בן זוגך נדבק. אולי את היא זו שמביאה את הנגיף מזוגיות קודמת?
אין כיום בדיקה אמינה לנוכחות נגיף ה – HPV אצל בן זוג, מאחר שהנגיף לא ניתן לאיתור מפני השטח של עור, אלא רק מריריות, כך שאפשר לאתר בקלות את נגיפי הפפילומה בצוואר הרחם והנרתיק, אך קשה יותר למצוא אותם בפין או שק האשכים.
מקובל לא להפנות את בן הזוג לבדיקה אלא אם כן יש אצלו יבלות או גבשושיות שלא היו קודם.
כמו כן, במקום להימנע מקיום יחסים, אני מציע שתשתמשו כשלשה חדשים בקונדום. זה יאפשר להקטין את ההדבקה מאחד לשני (ה"פינג-פונג") ובינתיים מערכת החיסון שלכם תתגבר על הנגיף.
בינתיים, אני מציע ששניכם תתחסנו על ידי החיסון המורחב כנגד תשעה זני הפפילומה (כולל נגיף מסוג 31). אמנם החיסון אינו "מרפא", אך הוא מונע הדבקה בנגיפי הפפילומה שבחיסון, אחרי שתצליחי להתמודד ולהפטר מהנגיף בעצמך.
אזכיר שחיסון רשום כיום מגיל 9 שנים עד 45, ניתן באמצעות הביטוחים המשלימים של הקופות, ובכיתות ח'- במסגרת שגרת החיסונים בבתי ספר.
וכמובן – תישארי במעקב! מומחה צוואר הרחם ימליץ על בדיקה אחת למספר חדשים, למשך שנים, כדי לוודא שנגיף ה – HPV לא נותר ברקמה.
שאלות ותשובות נפוצות
1. האם גילוי נגיף פפילומה (HPV) משמעותו בהכרח התפתחות סרטן?
ממש לא. מרבית הנדבקים בנגיף הפפילומה (מעל 80% מהאנשים בנקודה כלשהי בחייהם) מנקים את הנגיף לחלוטין בעזרת מערכת החיסון בתוך שנתיים, מבלי שיפתחו שום מחלה או ממצא סרטני.
2. מה ההבדל בין זנים בסיכון גבוה לזנים בסיכון נמוך של HPV?
זנים בסיכון נמוך (כמו 6 ו-11) אחראים בעיקר להופעת יבלות אינטימיות (קונדילומה), בעוד שזנים בסיכון גבוה (כמו 16, 18 או 31) עלולים לגרום לשינויים ברקמת צוואר הרחם שדורשים מעקב וניטור צמוד.
3. האם בן הזוג צריך לעבור בדיקה או טיפול רפואי?
בדרך כלל לא. אין כיום בדיקה אמינה ופשוטה לזיהוי HPV אצל גברים (שכן הנגיף יושב בריריות ולא על העור החיצוני). רופאים ממליצים על בדיקה לגבר רק אם מופיעים תסמינים גלויים כמו יבלות.
4. האם מותר לקיים יחסי מין בזמן שיש זיהום פעיל בנגיף?
כן, אך מומלץ להשתמש בקונדום למשך מספר חודשים כדי להפחית את תדירות ההעברה ההדדית (אפקט ה"פינג-פונג") ולאפשר למערכת החיסונית להתגבר על הנגיף בצורה יעילה יותר.
5. האם החיסון נגד פפילומה יעיל גם אם כבר נמצא אצלי נגיף מסוים?
כן. החיסון המורחב (גארדשיל 9) מגן מפני 9 זנים שונים. גם אם נדבקת בזן אחד (כמו זן 31), החיסון יגן עלייך מפני הדבקה עתידית ביתר הזנים הנכללים בו.
6. עד איזה גיל ניתן לקבל את החיסון נגד פפילומה?
החיסון רשום ומאושר בישראל עד גיל 45, וניתן לרכוש אותו דרך הביטוחים המשלימים של קופות החולים. כמו כן, הוא ניתן באופן שגרתי לתלמידי ותלמידות כיתות ח'.
7. מדוע בדיקת HPV מזהה נגיפים גם כשאדם מרגיש בריא לחלוטין?בדיקת HPV היא בדיקה מולקולרית רגישה מאוד שמזהה את ה-DNA של הנגיף. הנגיף יכול להתקיים ברקמה בצורה רדומת או אסימפטומטית מבלי לגרום לשום שינוי תאי נראה לעין.
8. האם מתח נפשי או חולשה חיסונית משפיעים על הישארות הנגיף?
כן. מערכת חיסונית חזקה היא הגורם המרכזי בניקוי הנגיף מהגוף. מתח כרוני, עישון או מצבים המחלישים את החיסון עלולים להאט את קצב הפינוי הטבעי של ה-HPV.
9. האם ניתן "לרפא" נגיף פפילומה באמצעות תרופות או משחות?
לא. אין כיום תרופה אנטי-ווירוסית ספציפית ש"מחסלת" את הנגיף ישירות. הטיפול הרפואי מתמקד במעקב אחר התאים או בהסרת נגעים טרום-סרטניים במידת הצורך.
10. באיזו תדירות צריך לחזור על הבדיקות לאחר גילוי חיובי?
הדבר נקבע אישית על ידי מומחה לצוואר הרחם בהתאם לזן שהתגלה ולתוצאות הקולפוסקופיה, ולרוב מדובר במעקב תקופתי אחת למספר חודשים עד שנה.