סוגי זיהומים בנרתיק

זיהומים בנרתיק הם אחת התלונות השכיחות בקרב נשים, ועשויים להתבטא בגרד, צריבה, כאב, ריח לא נעים או הפרשות חריגות. מאחר שתסמינים דומים יכולים להיגרם מגורמים שונים, ובהם פטריות, שינויים בהרכב החיידקים בנרתיק וטפילים, חשוב לבצע אבחון מתאים לפני בחירת הטיפול.

במאמר זה אסביר על סוגי הזיהומים הנפוצים בנרתיק, על ההבדלים ביניהם ועל הבדיקות המסייעות בזיהוי מקור התסמינים. כמו כן, נבחן מתי נדרש בירור נוסף וכיצד ניתן להתמודד עם זיהומים חוזרים.

זיהומים נפוצים בנרתיק – מהם הסוגים העיקריים?

קיימים מספר סוגים של זיהומים בנרתיק. לכל אחד מהם מאפיינים שונים, וההבחנה ביניהם חשובה להתאמת הטיפול.

• וגינוזיס חיידקי (BV) –
  מצב שבו חל שינוי בהרכב החיידקים הטבעי בנרתיק. הוא עשוי להתבטא בהפרשה דלילה בצבע לבן או אפרפר ובריח לא נעים, ולעיתים אינו גורם לתסמינים כלל.
• דלקת נרתיק פטרייתית (קנדידה) –
  זיהום שכיח הנגרם משגשוג פטריות, לרוב מסוג קנדידה. כשלוש מכל ארבע נשים יחוו לפחות אירוע אחד של פטרת נרתיקית במהלך חייהן. התסמינים עשויים לכלול גרד, אודם, צריבה, כאב באזור הפות ולעיתים הפרשה לבנה וסמיכה.
• זיהום נרתיקי מעורב –
  מצב שבו קיימים במקביל שני גורמים זיהומיים או יותר, למשל פטרייה לצד וגינוזיס חיידקי. כאשר התסמינים חופפים, אבחון הגורמים המעורבים עשוי להיות מורכב יותר, ולעיתים נדרש טיפול המותאם לכל אחד מהם.
• טריכומונס וגינליס (TV) –
  זיהום הנגרם מטפיל חד-תאי ומועבר בעיקר במגע מיני. בחלק מהמקרים לא מופיעים תסמינים, ובמקרים אחרים ייתכנו צריבה, גרד, כאב במתן שתן והפרשה חריגה, לעיתים בגוון צהוב או ירקרק.

כיצד ניתן לזהות הפרשות שאינן תקינות?

הפרשות נרתיקיות הן חלק טבעי מפעילות הגוף, והכמות והמרקם שלהן עשויים להשתנות במהלך המחזור החודשי. עם זאת, שינוי חריג בריח, בצבע או במרקם, במיוחד כשהוא מלווה בגרד, בצריבה או בכאב, מצדיק בירור רפואי.

נשים רבות החשות גרד או צריבה מניחות שמדובר בפטרייה ומתחילות להשתמש בתכשירים נגד פטריות ללא אבחון. הבעיה היא שתסמינים דומים יכולים להופיע גם במצבים אחרים, ולכן טיפול עצמי אינו תמיד מתאים ועלול לעכב את זיהוי הגורם האמיתי.

האבחון עשוי לכלול בדיקה גינקולוגית, הערכת ההפרשות, בדיקת חומציות הנרתיק (pH), בדיקת KOH, בדיקה מיקרוסקופית, תרבית או בדיקות מולקולריות לזיהוי גורמים זיהומיים. סוג הבדיקה נקבע בהתאם לתסמינים ולממצאים הקליניים.

השוואה בין סוגי הזיהומים הנפוצים בנרתיק

הטבלה הבאה מרכזת את המאפיינים העיקריים שעשויים לסייע בהבחנה בין סוגי הזיהומים. חשוב לזכור שמדובר בסימנים אופייניים בלבד, ולא בכללים המאפשרים אבחון עצמי ודאי.

מה עושים כאשר הזיהום חוזר לאחר טיפול?

חזרה של גרד, צריבה או הפרשות לאחר טיפול אינה מעידה בהכרח על הישנות של אותו זיהום. ייתכן שמדובר בגורם אחר, בזיהום שלא טופל במלואו, בהדבקה חוזרת או במצב שאינו זיהומי כלל.

כאשר התסמינים נמשכים או חוזרים בתדירות גבוהה, חשוב לבצע בירור מסודר במקום לחזור שוב ושוב על טיפול ללא אבחנה. במקרים מסוימים יש צורך בבדיקות נוספות לזיהוי סוג הפטרייה, לאבחון זיהומים מעורבים או לשלילת מחלות עור ומצבים אחרים הגורמים לכאב ולגירוי באזור הפות והנרתיק.

שאלות ותשובות נפוצות

לצד האבחון והטיפול בזיהום עצמו, יש כמה שאלות הנוגעות להדבקה, לאורח החיים ולמצבים שבהם חשוב לפנות לבדיקה.

האם כל זיהום בנרתיק מועבר במגע מיני?

לא. טריכומונס הוא זיהום המועבר במגע מיני, אך קנדידה ווגינוזיס חיידקי אינם נחשבים באותו אופן לזיהומים המועברים במגע מיני. עם זאת, לפעילות מינית עשויה להיות השפעה על הופעה או הישנות של חלק מהמצבים. במקרה של טריכומונס יש צורך גם בהערכת בני הזוג ובטיפול מתאים למניעת הדבקה חוזרת.

האם פרוביוטיקה או שינוי תזונתי יכולים למנוע זיהומים חוזרים?

הקשר בין הרכב החיידקים בנרתיק לבין הופעת זיהומים הוא נושא למחקר. אף שקיימים תכשירים פרוביוטיים שונים, אין כיום ראיות מספקות לכך ששימוש שגרתי בפרוביוטיקה או הפחתת סוכר בתפריט מונעים באופן אמין זיהומים נרתיקיים חוזרים. במקרים של הישנות התסמינים יש להתאים את הגישה המניעתית והטיפולית לאבחנה הספציפית.

האם אפשר לקיים יחסי מין בזמן זיהום פעיל בנרתיק?

יחסי מין בזמן זיהום פעיל עלולים להחמיר צריבה, כאב וגירוי מקומי. במקרה של טריכומונס יש להימנע ממגע מיני עד להשלמת הטיפול של המטופלת ושל בני הזוג ועד לחלוף התסמינים. בזיהומים אחרים ההמלצה תלויה בסוג הזיהום, בטיפול ובמידת אי-הנוחות.

מתי חשוב לפנות לבדיקה בהקדם?

כאשר התסמינים מלווים בחום, בכאב משמעותי בבטן התחתונה, בדימום חריג או בהחמרה מהירה, חשוב לפנות לבדיקה רפואית. גם תסמינים המופיעים במהלך היריון, לאחר חשיפה אפשרית לזיהום המועבר במגע מיני או לאחר טיפול שלא הועיל מצדיקים הערכה מתאימה.

האם זיהום בנרתיק יכול להופיע גם ללא גרד או צריבה?

כן. לא כל זיהום בנרתיק מלווה בתסמינים בולטים. לעיתים יופיע רק שינוי קל בהפרשות או בריח, ובמקרים מסוימים לא יורגש שינוי כלל. היעדר תסמינים אינו שולל זיהום, אך גם אינו מחייב טיפול בכל מצב. הצורך בבירור ובטיפול נקבע בהתאם לסוג הזיהום, לממצאים ולמצבה הרפואי של המטופלת.

האם זיהומים בנרתיק שכיחים יותר לאחר גיל המעבר?

לאחר גיל המעבר חלים שינויים הורמונליים המשפיעים על רירית הנרתיק ועל הרכב החיידקים הטבעי שבו. ירידה ברמות האסטרוגן עשויה לגרום ליובש, לגירוי, לשינוי ברמת החומציות ולתחושת צריבה, גם ללא זיהום פעיל. לכן, כאשר תסמינים כאלה מופיעים בגיל המעבר או לאחריו, חשוב להבחין בין זיהום לבין שינויים הקשורים לחסר באסטרוגן או למצבים אחרים הדורשים טיפול שונה.

האם שימוש בסבונים אינטימיים ובשטיפות נרתיקיות יכול להשפיע על הופעת זיהומים?

שטיפות פנימיות של הנרתיק עלולות לפגוע באיזון החיידקים הטבעי ולהגביר את הסיכון להפרעות מסוימות, ובהן וגינוזיס חיידקי. גם שימוש במוצרים מבושמים או בחומרי ניקוי חזקים באזור הפות עלול לגרום לגירוי ולצריבה שאינם קשורים בהכרח לזיהום. בדרך כלל אין צורך בניקוי פנימי של הנרתיק, ולשמירה על היגיינה מספיקה שטיפה עדינה של האזור החיצוני.

פרופסור יעקב בורנשטיין – אבחון וטיפול בזיהומים בנרתיק

אם את חשה בכאב, גרד, צריבה או חוסר נוחות בנרתיק, חשוב לפנות לבדיקה יסודית ולברר מהו מקור התסמינים. אבחון נכון מאפשר לבחור טיפול בהתאם לסוג הזיהום ולמצבה של המטופלת.

במרפאה שלי, פרופסור יעקב בורנשטיין, מומחה לגינקולוגיה ובעל ניסיון רב שנים בתחום, אוכל לבצע בירור מקצועי של התסמינים, לזהות את הגורם האפשרי ולהמליץ על טיפול מתאים.

הטיפול משתנה בהתאם לאבחנה. בחלק מהמקרים נדרש טיפול תרופתי המכוון לגורם הזיהומי, ובמקרים אחרים ייתכן שיהיה צורך בהתייחסות לגורמים נוספים המשפיעים על בריאות הנרתיק והפות.

את מוזמנת ליצור קשר עם המרפאה לתיאום בדיקה ולקבלת ייעוץ מקצועי.