כאבים בעת קיום יחסי מין ותחושת צריבה כרונית בפתח הנרתיק הם תסמינים מתסכלים, שלעיתים קרובות מאובחנים בטעות כזיהום פטרייתי או חיידקי חוזר. מחקר חדש ופורץ דרך בתחום המיקרוביום הנרתיקי, שהוצג בכנס בינלאומי, שופך אור על הקשר – או ליתר דיוק, על חוסר הקשר – בין דלקות נרתיקיות לבין התפתחות התסמונת הידועה כוסטיבוליטיס (או וולוודיניה). בהמשך נצלול לממצאי המחקר, נבין מדוע טיפולים אנטי-פטרייתיים ותזונה מיוחדת לרוב אינם פותרים את שורש הבעיה, ונסקור את כלי האבחון והפתרונות הקליניים שיעזרו לשים סוף למעגל הכאב.
נקודות מפתח
- מלכודת האבחון השגוי: תחושת הצריבה האופיינית לוסטיבוליטיס מחקה במדויק תסמינים של דלקת או פטרייה בנרתיק, מה שמוביל לא פעם לשנים של טיפול תרופתי מיותר.
- המיקרוביום אינו האשם: המחקר החדש מוכיח שאין הבדל משמעותי בהרכב חיידקי הנרתיק (המיקרוביום) בין נשים בריאות לנשים הסובלות מוסטיבוליטיס.
- השפעת התזונה: דיאטה דלת אוקסלט אכן עשויה להקל מעט על הכאב אצל חלק מהמטופלות, אך המחקר הראה כי היא אינה פועלת דרך שינוי משמעותי של הרכב חיידקי הנרתיק.
- חשיבות הקולפוסקופיה: שלילת זיהומים פעילים ומחלות עור נסתרות (כמו ליכן סקלרוזוס) באמצעות בדיקה אופטית יסודית היא השלב הראשון והקריטי בבניית תוכנית טיפול יעילה.
מחקר חדש: האם זיהום בנרתיק גורם לוסטיבוליטיס?
פרופ' יעקב בורנשטיין, מנהל האגף לבריאות האשה במרכז הרפואי לגליל, מומחה לקולפוסקופיה ומחלות צוואר הרחם והעריה
בכנס החברה הבינלאומית לחקר מחלות העריה והלדן (ISSVD), שנערך בחודש ספטמבר 2019 בטורינו הצגנו מחקר חדש שעורר עניין רב. במחקר בדקנו בשיטות מולקולריות את הרכב חיידקי הנרתיק בנשים עם וסטיבוליטיס לפני ובמהלך דיאטה מיוחדת, והישוינו לנשים שלא סבלו מוסטיבוליטיס. יתכן שחלק מהקוראות ידיעה זו, השתתפו במחקר.
מה שגרם לנו לערוך את המחקר הוא שהסיבה להתפתחות וסטיבוליטיס עדיין לא נמצאה, למרות המחקרים שנערכו עד כה בנושא. נשים עם וסטיבוליטיס סובלות מכאבים בניסיון לקיים יחסים ולהכניס טמפון, ומתקשות מאד לקיים קשר זוגי. עד היום לא נמצא טיפול תרופתי שיעיל בצורה משמעותית, ולהרבה מהנשים
עם וסטיבוליטיס הטיפול היחידי שמועיל הוא ניתוח וסטיבולקטומיה – בה מסיר המנתח רקמה מפתח הנרתיק, שבה נמצאים סיבי עצב רגישים, הגורמים לתחושת הכאב.
לא פעם נשים עם וסטיבוליטיס מספרות ש"הכל התחיל" אחרי דלקת בנרתיק, כלומר זיהום חיידקי או על ידי פטריה, שהתבטא בהפרשה מהנרתיק, גרד, צריבה, ואי נוחות, ושהן סובלות שוב ושוב מדלקת בנרתיק. כמו כן טיפול על ידי דיאטה דלת אוקסלט מקילה מעט את הכאב. מכאן עלה הרעיון שיתכן שהדיאטה פועלת על ידי שינוי הרכב החיידקים והפטריות בנרתיק. בדיאטה זו יש להמנע מאכילת עגבניות, אגוזים, בוטנים, ועוד.
במסגרת המחקר בדקנו את ה"מיקרוביום" – כלל החיידקים הנמצאים בנרתיק, על ידי תבחינים מולקולריים. מצאנו שההבדלים בין קבוצת נשים עם וסטיבוליטיס לקבוצה של נשים בריאות, ללא וסטיבוליטיס, לא היו גדולים, כך שכנראה זיהום בנרתיק אינו הגורם העיקרי לוסטיבוליטיס. אכילת דיאטה דלת אוקסלט גם היא לא שינתה באופן משמעותי את הרכב החיידקים. דווקא בקבוצת הוסטיבוליטיס היה מיעוט חיידקים מזהמים מסוג אנטרובקטר.
מהמחקר הסקנו החוקרים שאין לתלות באירועים של דלקת בנרתיק את הסיבה לוסטיבוליטיס. יתכן שהתלונה של דלקת בנרתיק, אינה אלא תחושה הנגרמת על ידי וסטיבוליטיס, ולא מדובר באמת על זיהום בנרתיק. אצל אשה הסובלת מוסטיבוליטיס, אזור הנרתיק הוא רגיש מאד, והיא כנראה חשה צריבה או רגישות בנרתיק, גם ללא דלקת.
השותפים שלי למחקר היו פרופ' עמרי קורן מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן, ודר מנאל נסר מהאגף לבריאות האשה במרכז הרפואי לגליל.
המחקר עורר ענין רב בכנס. נכחו בו 450 חוקרים בתחום הוסטיבוליטיס מכל העולם, ומרבית המחקרים הציגו ניסיונות טיפול בשיטות שונות. עדיין, למרות המאמצים הרבים של קבוצות מחקר מכל העולם, לא נמצאה שיטת טיפול היעילה יותר מניתוח לוסטיבוליטיס.
במרפאתי, בעת הבדיקה הראשונית של אשה המגיעה עקב כאבים בקיום יחסים, מבוצעת בדיקת קולפוסקופיה של פתח הנרתיק, הנרתיק עצמו וצוואר הרחם, כדי לשלול אפשרות שהאשה סובלת מדלקת בנרתיק או כל זיהום בנרתיק מסוג אחר. נציין שלעיתים, נמצא שנשים עם וסטיבוליטיס סובלות, ללא קשר, גם ממחלת עור בשם ליכן סקלרוזוס, המתבטאת בדרך כלל בגרד כרוני ויש לה טיפול שונה לחלוטין. לכן, אשה שסובלת מוסטיבוליטיס וגם מגרד בפתח הנרתיק, או הפרשה נרתיקית כרונית, כדאי שתיבדק גם על ידי בדיקת קולפוסקופיה, אצל רופא המומחה לקולפוסקופיה.
ההבדל בין וסטיבוליטיס לזיהום נרתיקי (פטרייה/דלקת)
אחד הקשיים הגדולים באבחון נכון של כאבים בעריה הוא הדמיון הרב בין תסמיני התסמונת העצבית (וסטיבוליטיס) לבין זיהום פטרייתי או חיידקי שגרתי. נשים מתארות את הכאב כ"שריפה" או "אש", מה שגורם לרופאים לרשום באופן אוטומטי טיפול אנטי-פטרייתי. עם זאת, מבחינה פיזיולוגית מדובר במנגנונים שונים לחלוטין. בוסטיבוליטיס מתרחש שגשוג של קצות עצבים (Neuroproliferation) בפתח הנרתיק, ולכן הכאב הוא עצבי, בעוד שבפטרייה הכאב הוא תוצר של דלקת זיהומית מופשטת.
| מאפיין | זיהום בנרתיק (פטרייה/קנדידה) | וסטיבוליטיס (וולוודיניה) |
|---|---|---|
| מועד הופעת הכאב/צריבה | לרוב כרוני או מתמשך לאורך כל שעות היום | מופיע בעיקר בעת מגע או ניסיון חדירה (Provoked) |
| אופי ההפרשות | לרוב מלווה בהפרשה מוגברת, גושית (דמוית קוטג') או מסריחה | הפרשות תקינות ורגילות לחלוטין |
| תגובה לטיפול משחתי מקומי | הטבה משמעותית תוך מספר ימים | ללא הטבה, ולעיתים אף החמרה או הוספת צריבה עקב רגישות לחומרים |
| ממצאים בבדיקה מיקרוסקופית | נוכחות של נבגי פטרייה או חיידקים פתוגניים במשטח | רירית נראית בריאה או עם אודם קל בלבד באזור מבוא העריה |
שאלות ותשובות נפוצות על וסטיבוליטיס וזיהומים
- האם נטילת פרוביוטיקה יכולה לעזור לרפא וסטיבוליטיס?
מכיוון שהמחקר מראה שוסטיבוליטיס אינה נגרמת מזיהום חיידקי או חוסר איזון משמעותי במיקרוביום, נטילת פרוביוטיקה עשויה לשפר את הפלורה הכללית של הנרתיק אך לרוב לא תרפא את הכאב העצבי המאפיין את הוסטיבוליטיס. - מה הקשר בין חומצה אוקסלית (אוקסלט) לכאב בנרתיק?
בעבר סברו שעודף אוקסלט בשתן צורב את הרירית הרגישה של פתח הנרתיק. לכן הומלצה תזונה דלת אוקסלט (הימנעות מתרד, אגוזים, שוקולד ועוד). היום ידוע שהשפעת התזונה מוגבלת, והיא אינה משנה את המיקרוביום, אם כי היא עדיין מסייעת למטופלות מסוימות כחלק מטיפול משולב. - למה רופאים רבים עדיין מאבחנים וסטיבוליטיס כפטרייה?
כאב, אודם קל וצריבה הם תסמינים קלאסיים של פטרייה, שהיא תופעה נפוצה מאוד. ללא בדיקת מגע מדויקת (כמו בדיקת המטוש) או קולפוסקופיה, קל מאוד להניח סטטיסטית שמדובר בפטרייה שגרתית ולפספס את האבחנה של רגישות עצבית. - האם וסטיבוליטיס יכולה לחלוף מעצמה ללא טיפול?
במקרים נדירים תיתכן הקלה ספונטנית, אך לרוב מדובר במצב כרוני שאף עלול להחמיר (בשל כיווץ משני של שרירי רצפת האגן כתגובה לכאב) אם אינו מטופל כראוי בצורה שמרנית או ניתוחית. - מהו בדיוק ניתוח וסטיבולקטומיה?
זהו הליך כירורגי שבו מסירים את הרקמה הרגישה מאוד (העמוסה בקצות עצבים עודפים) שבפתח הנרתיק. לאחר ההסרה תופרים את האזור באמצעות רקמת נרתיק בריאה ונטולת כאב. זהו נחשב לטיפול היעיל ביותר למקרים קשים שלא הגיבו לטיפול שמרני. - כיצד מתבצעת בדיקת קולפוסקופיה לאבחון התסמונת?
קולפוסקופ הוא מכשיר אופטי הדומה למיקרוסקופ חיצוני. הרופא מתבונן דרכו אל אזור העריה, פתח הנרתיק וצוואר הרחם כדי לזהות במדויק אודם נקודתי, שינויים במרקם העור, או לשלול מחלות עור אחרות. הבדיקה לרוב אינה כואבת יותר מבדיקה גינקולוגית רגילה. - האם מחלת ליכן סקלרוזוס גורמת לוסטיבוליטיס?
לא, אלו שתי אבחנות שונות, אך לעיתים קרובות הן מופיעות יחד (תחלואה נלווית). ליכן סקלרוזוס היא מחלת עור המאופיינת בכתמים לבנים וגרד כרוני. אבחון שלה דורש טיפול ספציפי במשחות סטרואידיות שאינן מיועדות לטיפול בוסטיבוליטיס עצמה. - האם כדאי להמשיך להשתמש במשחות נגד פטרייה למקרה שזה יעזור?
אם הטיפול לא עזר לאחר סבב או שניים, אין טעם להמשיך. שימוש יתר בתכשירים מקומיים עלול לגרות עוד יותר את הרירית הרגישה של הנרתיק, לייבש אותה ולהחמיר את תחושת השריפה. - איך מתבצעת בדיקת המיקרוביום הנרתיקי שנערכה במחקר?
בדיקה כזו אינה בדיקת מעבדה שגרתית (כמו תרבית משטח נרתיקי), אלא נעשית באמצעות ריצוף גנטי מולקולרי המסוגל לזהות את כלל ה-DNA של חיידקי הנרתיק, ולמפות במדויק את סוגי החיידקים והיחס ביניהם. - האם נשים מחלימות וחוזרות לקיים יחסי מין מלאים וללא כאב?
בהחלט. בעזרת אבחון מדויק ובניית תוכנית טיפול מתאימה (שיכולה לכלול פיזיותרפיה של רצפת האגן, משחות מאלחשות, טיפול תרופתי עצבי או ניתוח ממוקד), אחוזי ההצלחה גבוהים מאוד ונשים חוזרות ליהנות מאינטימיות ללא סבל.