האם זיהום בנרתיק גורם לוסטיבוליטיס?

כאבים בעת קיום יחסי מין ותחושת צריבה כרונית בפתח הנרתיק הם תסמינים מתסכלים, שלעיתים קרובות מאובחנים בטעות כזיהום פטרייתי או חיידקי חוזר. מחקר חדש ופורץ דרך בתחום המיקרוביום הנרתיקי, שהוצג בכנס בינלאומי, שופך אור על הקשר – או ליתר דיוק, על חוסר הקשר – בין דלקות נרתיקיות לבין התפתחות התסמונת הידועה כוסטיבוליטיס (או וולוודיניה). בהמשך נצלול לממצאי המחקר, נבין מדוע טיפולים אנטי-פטרייתיים ותזונה מיוחדת לרוב אינם פותרים את שורש הבעיה, ונסקור את כלי האבחון והפתרונות הקליניים שיעזרו לשים סוף למעגל הכאב.

מחקר חדש: האם זיהום בנרתיק גורם לוסטיבוליטיס?

פרופ' יעקב בורנשטיין, מנהל האגף לבריאות האשה במרכז הרפואי לגליל, מומחה לקולפוסקופיה ומחלות צוואר הרחם והעריה

בכנס החברה הבינלאומית לחקר מחלות העריה והלדן (ISSVD), שנערך בחודש ספטמבר 2019 בטורינו הצגנו מחקר חדש שעורר עניין רב. במחקר בדקנו בשיטות מולקולריות את הרכב חיידקי הנרתיק בנשים עם וסטיבוליטיס לפני ובמהלך דיאטה מיוחדת, והישוינו לנשים שלא סבלו מוסטיבוליטיס. יתכן שחלק מהקוראות ידיעה זו, השתתפו במחקר.

מה שגרם לנו לערוך את המחקר הוא שהסיבה להתפתחות וסטיבוליטיס עדיין לא נמצאה, למרות המחקרים שנערכו עד כה בנושא. נשים עם וסטיבוליטיס סובלות מכאבים בניסיון לקיים יחסים ולהכניס טמפון, ומתקשות מאד לקיים קשר זוגי. עד היום לא נמצא טיפול תרופתי שיעיל בצורה משמעותית, ולהרבה מהנשים עם וסטיבוליטיס הטיפול היחידי שמועיל הוא ניתוח וסטיבולקטומיה – בה מסיר המנתח רקמה מפתח הנרתיק, שבה נמצאים סיבי עצב רגישים, הגורמים לתחושת הכאב.

לא פעם נשים עם וסטיבוליטיס מספרות ש"הכל התחיל" אחרי דלקת בנרתיק, כלומר זיהום חיידקי או על ידי פטריה, שהתבטא בהפרשה מהנרתיק, גרד, צריבה, ואי נוחות, ושהן סובלות שוב ושוב מדלקת בנרתיק. כמו כן טיפול על ידי דיאטה דלת אוקסלט מקילה מעט את הכאב. מכאן עלה הרעיון שיתכן שהדיאטה פועלת על ידי שינוי הרכב החיידקים והפטריות בנרתיק. בדיאטה זו יש להמנע מאכילת עגבניות, אגוזים, בוטנים, ועוד.

במסגרת המחקר בדקנו את ה"מיקרוביום" – כלל החיידקים הנמצאים בנרתיק, על ידי תבחינים מולקולריים. מצאנו שההבדלים בין קבוצת נשים עם וסטיבוליטיס לקבוצה של נשים בריאות, ללא וסטיבוליטיס, לא היו גדולים, כך שכנראה זיהום בנרתיק אינו הגורם העיקרי לוסטיבוליטיס. אכילת דיאטה דלת אוקסלט גם היא לא שינתה באופן משמעותי את הרכב החיידקים. דווקא בקבוצת הוסטיבוליטיס היה מיעוט חיידקים מזהמים מסוג אנטרובקטר.

מהמחקר הסקנו החוקרים שאין לתלות באירועים של דלקת בנרתיק את הסיבה לוסטיבוליטיס. יתכן שהתלונה של דלקת בנרתיק, אינה אלא תחושה הנגרמת על ידי וסטיבוליטיס, ולא מדובר באמת על זיהום בנרתיק. אצל אשה הסובלת מוסטיבוליטיס, אזור הנרתיק הוא רגיש מאד, והיא כנראה חשה צריבה או רגישות בנרתיק, גם ללא דלקת.

השותפים שלי למחקר היו פרופ' עמרי קורן מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן, ודר מנאל נסר מהאגף לבריאות האשה במרכז הרפואי לגליל.

המחקר עורר ענין רב בכנס. נכחו בו 450 חוקרים בתחום הוסטיבוליטיס מכל העולם, ומרבית המחקרים הציגו ניסיונות טיפול בשיטות שונות. עדיין, למרות המאמצים הרבים של קבוצות מחקר מכל העולם, לא נמצאה שיטת טיפול היעילה יותר מניתוח לוסטיבוליטיס.

במרפאתי, בעת הבדיקה הראשונית של אשה המגיעה עקב כאבים בקיום יחסים, מבוצעת בדיקת קולפוסקופיה של פתח הנרתיק, הנרתיק עצמו וצוואר הרחם, כדי לשלול אפשרות שהאשה סובלת מדלקת בנרתיק או כל זיהום בנרתיק מסוג אחר. נציין שלעיתים, נמצא שנשים עם וסטיבוליטיס סובלות, ללא קשר, גם ממחלת עור בשם ליכן סקלרוזוס, המתבטאת בדרך כלל בגרד כרוני ויש לה טיפול שונה לחלוטין. לכן, אשה שסובלת מוסטיבוליטיס וגם מגרד בפתח הנרתיק, או הפרשה נרתיקית כרונית, כדאי שתיבדק גם על ידי בדיקת קולפוסקופיה, אצל רופא המומחה לקולפוסקופיה.

ההבדל בין וסטיבוליטיס לזיהום נרתיקי (פטרייה/דלקת)

אחד הקשיים הגדולים באבחון נכון של כאבים בעריה הוא הדמיון הרב בין תסמיני התסמונת העצבית (וסטיבוליטיס) לבין זיהום פטרייתי או חיידקי שגרתי. נשים מתארות את הכאב כ"שריפה" או "אש", מה שגורם לרופאים לרשום באופן אוטומטי טיפול אנטי-פטרייתי. עם זאת, מבחינה פיזיולוגית מדובר במנגנונים שונים לחלוטין. בוסטיבוליטיס מתרחש שגשוג של קצות עצבים (Neuroproliferation) בפתח הנרתיק, ולכן הכאב הוא עצבי, בעוד שבפטרייה הכאב הוא תוצר של דלקת זיהומית מופשטת.